על טראומות ותמצית פרחי באך Star of Bethlehem

טראומה היא אירוע סובייקטיבי בלתי צפוי שהתרחש מהר מדי, מוקדם מדי או חזק מדי - אירוע שהוא מעבר למה שמערכת העצבים שלנו מסוגלת לעכל וגורם למצוקה נפשית קלה עד קשה. אירוע זה מעורר בנו רגשות אימה, פחד, חוסר אונים ואובדן שליטה, ובכך מערער את מערכת העצבים שלנו.
באופן טבעי, מערכת העצבים שלנו יודעת לתקן את רוב הטראומות וככל שהטראומות קלות, כך לא התסמינים יהיו פחות בולטים לעין. 

כל אחד מאיתנו חווה את הטראומה הראשונה שלו בזמן הלידה. בלידה, העובר עובר ממקום חמים, עוטף, נעים ומוגן דרך תעלת הרחם, ויוצא לאוויר העולם כשהוא נאלץ לנשום בכוחות עצמו והמים כבר לא משמשים לו כחממה. יש מי שחווה זאת כטראומה קלה, בעיקר כשהלידה עוברת במהירות ובשלום. אבל, כשמדובר בלידת מלקחיים, ואקום או קיסרי, העובר יחווה זאת כטראומה. 

לידות יכולות גם להסתבך בדרכים נוספות כמו מיעוט מי שפיר, ירידה בדופק, חבל טבור כרוך סביב העובר, ועוד. חוויה זו, ככל שתהיה קשה לתינוק, משפיעה עליו מתחילת חייו ואם לא שמנו לב ולא טיפלנו בטראומה הזו, גם עד סופם. כל תינוק מתרגם את הטראומה בצורה שונה וכל תינוק מציג סימפטומים בגיל שונה. הסימפטומים יכולים לצוץ בגיל שנה, בגיל שלוש ואף בבגרות. 

כדי למנוע מהטראומה להשפיע על חיי התינוק, מומלץ לתת לרך הנולד את תמצית סטאר אוף בית לחם. הדרכים שבהן אפשר לטפל בתינוק עם התמצית: לטפטף לאמבטיה של התינוק ארבע טיפות מהתמצית וכן למרוח אותה על נקודות הדופק ביד, העין השלישית והרקות.

לצערנו, רוב הילדים ממשיכים לחוות טראומות נוספות במהלך חייהם, כאשר אנחנו כהורים ממעיטים מחשיבותן ומהשפעתן על בריאות ילדינו. בכל יום אנו, מבוגרים וילדים כאחד, מתמודדים עם מצבים חוזרים ונשנים של מצבי לחץ, משברים וטראומות. ארצנו הקטנטונת מספקת מצבים רבים לטראומות לאורך חיינו וחיי ילדינו, שחדשות לבקרים שבות ועולות בכל יום מחדש. 

טראומות נצרבות בתת המודע והן אחראיות לתפקוד שלנו בכל תחומי החיים – לדפוסים שלנו, לרגשות שלנו וגם לסימפטומים רגשיים כמו חרדות, פחדים, דיכאון, נדודי שינה ומתחים, ולסימפטומים פיזיים כמו מחלות עור למיניהן, מחלות אוטואימוניות, כאבים לצורותיהם, אלרגיות ועוד.

בזמן הטיפול במקרה עם טראומה יש לשאול את המטופלים מתי נחוותה הטראומה. אם הטראומה נחוותה בשלושת השבועות האחרונים לפני שהגיעו לטיפול, מומלץ להתחיל עם בקבוק של תמצית סטאר וזאת כדי לאפשר לטראומה הטרייה להשתחרר במהרה מהגוף, ולא לתת לה להיצרב בתת מודע. אם הטראומה ישנה יותר, הטיפול לא יתחיל עם תמצית סטאר, אלא עם גישה של חיזוק ותמיכה של המטופלים באופן שיאפשר להם בעתיד לחוות את ההשפעות (הראקציות) של התמצית בקלות רבה יותר.

באופן מטפורי, התמצית עובדת כמו מערבולת. בתחילה היא עוטפת, מלטפת ונעימה, ולאט לאט היא יורדת לעומק. התמיכה והליטוף של התמצית תימשך בין בקבוק אחד לשלושה. ככל שהתמצית יורדת יותר ויותר לעומק, היא מתחילה להעלות את הטראומות למעלה לפי סדר כרונולוגי, מהטראומה האחרונה ועד חווית הלידה ואף לעוברות. 

התמצית מעלה את הטראומות מהתת מודע למודע, ומפגישה אותנו איתן בעזרת חלום, דז'ה-וו פלאשבק או זיכרון שצף פתאום. זה הזמן שלנו כמטפלים לעשות עבודת מודעות עם המטופלים לשחרור הטראומה, כאשר לפעמים טראומות שונות ישתחררו באופן לא מודע, כך שלא תידרש עבודה עליהן. 

בעבודה עם טראומות על המטפלים לבחור את הדרך הטובה ביותר לשחרור הטראומה מהגוף באופן שמתאים למטופל ולטראומה הסובייקטיבית שלו. העבודה יכולה להיות על ידי נתינת משמעות לטראומה, כמו:

בזמן לקיחת התמצית, ייתכנו ראקציות (להבדיל מתופעות לוואי שהן בקונטקסט שלילי, הראקציות במובן החיובי של המילה מסייעות בתהליך האיזון שמתבקש) כמו בכי לא מוסבר, דכדוך קל וכדומה. הקדימו וספרו למטופל על הראקציות הפוטנציאליות, כדי שיקבל זאת כחלק מהתהליך הלגיטימי של עבודת התמצית.

א', בת 40, הגיעה אליי עם טראומת האובדן של שני הוריה בהפרשים של שנה וחצי, כשהייתה רק בת 15. עם זאת, הסיבה שלשמה הגיעה הייתה אכילה רגשית וחוסר שביעות רצון מהמראה החיצוני שלה. 

כילדה, א׳ לא התמודדה עם האובדן ואף הדחיקה אותו עמוק עמוק, וזה גרם להתמכרות שלה לאוכל. כל ניסיונותיה בקבוצות תמיכה וירידה במשקל עלו בתוהו, והיא נפלה חזרה להתמכרות בכל שבוע מחדש.

בתחילת הטיפול, נקטתי בגישה של חיזוק ועבודה על הכאן ועכשיו. לאחר שדימויה העצמי וההערכה העצמית השתפרו באופן משמעותי, שיתפתי את א' בסודות התמצית סטאר אוף בית לחם והסברתי לה על הראקציות שייתכנו, על כך שזה חולף ושבמהרה היא תוכל לעבד את אובדן שני הוריה. את מה שקרה לאחר שלוש פורמולות בלבד לא אני ולא א' צפינו.

בעזרת פלאשבקים וחלומות, א' החלה להיזכר בכך שאובדן הוריה איננו הטראומה היחידה בחייה ובכך שהיו טראומות קודמות שקשורות להתפתחותה המינית ולהתעללות מצד הוריה ואחיה. המון דמעות זלגו ומחברת שלמה התמלאה במכתבים להורים ולאחים, עד שא׳ הרגישה שהכול נאמר והשתחרר. בזכות הטראומות המודחקות שעלו בזו אחר זו והשתחררו, א' עברה תהליך מבריא ומרפא, שבסופו נגמלה לחלוטין מההתמכרות לאוכל.